פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      זהירות, נהג צעיר לפניך

      הסטטיסטיקה לא משקרת אבל בהחלט אפשר לוודא שהיא תישאר רחוק מכם. למה חשוב להתקין מערכת התרעת תאונות חיצונית?

      נהגים צעירים (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      החשש הזה מוכר כמעט לכל הורה. הוא תוקף בדרך כלל בימי שישי בערב אבל גם בשבת בבוקר הוא יכול לצוץ פתאום. בימי חול הוא מופיע רק כשיש חופש למחרת ואז אתם מבינים שהגיע האות. הבן/בת שלכם מבקשים את האוטו כדי לאסוף את החבר'ה ולצאת לבלות ואתם עושים הכל כדי לא לחשוב על הכותרת בעיתון.

      לפעמים, אתם נשארים ערים והדיווחים בחדשות הופכים את החשש לבעתה של ממש. תשכחו מלישון בשקט, חלומות טובים כבר לא יהיו כאן. לא עבור מי שמבין את גודל הבעיה: צעירים שנוהגים בלילה תורמים יותר מכל לזינוק בנתונים שמדירים שינה מעיני כולם. מספיר רק להביט בסטטיסטיקה המדאיגה של הרשות לבטיחות בדרכים, לפיה נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים.

      ואם להיות מדויקים, שיעור הנהגים עד גיל 24 המעורבים בתאונות חמורות הוכח כגבוה פי 1.6 מזה של כלל אוכלוסיית הנהגים, ויותר מפי שניים מנהגים מבוגרים בגיל 45 ומעלה. גם בבחינת המספר האבסולוטי של הנהגים אשר היו מעורבים בתאונות דרכים חמורות בשנים האחרונות, עולה כי מעורבות נהגים צעירים בתאונות אלה גבוהה יותר ממעורבות הנהגים ביתר קבוצות הגיל.

      הטבלה לפעמים משקרת אך במקרה הזה אי אפשר לטעות. חוסר הניסיון והסגנון הפרוע הופכים את הכביש למקום מועד לפורענות ולנו רק מותר לקוות שנישאר מחוץ לסטטיסטיקה הכואבת.

      לרתום את הטכנולוגיה

      כל מי שעוסק בתחום הרכב, התחבורה והאכיפה מסכים שהקדמה הטכנולוגית עדיין לא הולידה כביש ללא תאונות דרכים אבל לפחות היא תורמת לכך שהנהיגה תהיה בטוחה יותר. שורת אביזרי החובה אליהם מחויבים יבואני ויצרני הרכב גדל והולך מדי שנה, ואליהם הצטרפו בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות חיצוניות ששמו לעצמן מטרה יומרנית במיוחד: למנוע את תאונת הדרכים הבאה על ידי הכוונת הנהגים להגיב בזמן אמת למפגעים מזדמנים שמתרחשים בזמן הנהיגה.

      אחד המפגעים העיקריים ברשימה הוא הסחות דעת תכופות שמשבשות את פעולת הריכוז בנהיגה ועלולות לעלות באבדן חיים. לזה יש להוסיף פרמטרים בעייתיים כמו שעמום בנהיגה, דיבור בטלפון הסלולארי (לא תאמינו, אבל הוא מעלה את הסיכון לתאונת דרכים בכמעט שליש), חיפוש חפצים ברכב, מבטים תכופים אל היושבים מאחור, התעסקות במכשירי ניווט או רדיו, האזנה למוסיקה בעוצמה גבוהה ואפילו עישון.

      אותן מערכות מבוססות על מצלמת דרך ורדאר לווייני שמשדרים ישירות לבסיס הנתונים שלה, שמצדו משגר התרעות קוליות כל אימת שעולה החשש להתקרבות מסוכנת של רכב אחר, סטייה מהנתיב הקבוע או אי שמירת מרחק. הבשורה הטובה היא שכיום מערכות אלו ניתנות להתקנה כמעט בכל רכב - לא משנה הדגם או שנת הייצור.

      ואולם, ריבוי המערכות בשוק מעורר את השאלה באיזה מערכת לבחור? האם מערכת הכוללת מצלמת דרך ורדאר של איווקס למשל, תהיה נחוצה יותר עבורנו? או שנוכל להסתפק גם במערכת עם מצלמה בלבד? כמו כן, מה ההבדלים האמיתיים בין המערכות הללו?

      אורית בר לב, חוקרת למען הגינות צרכנית, ערכה מחקר השוואתי בין שני סוגי המערכות ומצאה שבעוד במספר פרמטרים כמו סטייה מהנתיב, אי שמירת מרחק והתנגשות חזית מאחור, הושגו תוצאות דומות, בפרמטרים כמו זיהוי מפגעים בלילה ובמזג אוויר סוער, השיגה המערכת משולבת רדאר ומצלמה תוצאות טובות יותר. גם טווח הפעילות שלה היה גבוה יותר והסתכם ב-140 מטר לעומת 60 של המערכות האחרות.

      תקופת האחריות שמקנה המערכת המשולבת אף היא ארוכה יותר וניתנת לחמש שנים לעומת שנתיים. אורית מציינת כי בנסיעת מבחן סיפקו המערכות התרעות מרשימות. אולם, לא ניתן היה להתעלם מעוצמת המערכת שכללה רדאר ו'ידעה' להתריע לנהג מבעוד מועד כשהנהג עוד הספיק להגיב. בנוסף, היא מדגישה את היכולות הפעילות הן בחושך והן בכל תנאי מזג אוויר וגם נתונים אלו הם לרדאר. בשורה התחתונה, מערכת איווקס קיבלה 98.9% ניקוד לעומת 75% שניתנה למערכת הכוללת מצלמת דרך בלבד.

      לסיכום, גם צעירים שנוהגים בלילה יכולים להרגיע מעט את ההורים אם תתוקן עבורם מערכת התראה חיצונית. לפחות עד שהטכנולוגיה תמציא מערכת שתנקה את האלכוהול מגופם מיד כשייכנסו למושב הנהג.